בעקבות הביקורות הבונות שקיבלתי אני מנסה ללמוד שיטות רטוריות חדשות לכתיבה כך שהדברים שאני מנסה לומר יובנו בצורה טובה יותר.

אשמח לכל עצה וסיוע.

כדי להמשיך הלאה כדאי להכיר כמה מושגי יסוד בסיסיים בפילוסופיה הכרתית.

כל דבר מורכב משלושה גורמים, אני מכנה אותם גורמי ההוויה, אלה הם הנפש, השכל והחומר, איזון בין שלושתם מאפשר לנו לבטא את עצמנו בצורה הנקייה ביותר בכל המישורים.

הנפש מאופיינת באמונה, רגשות ונטייה אמנותית
השכל מאופיין בהגיון, הבנה ונטייה מקצועית
הגוף מאופיין בתחושה, הכרה ונטייה התנהגותית

אנחנו יוצרים מציאות דרך איזון של שלושת הגורמים האלה.
איזון מושג גם בצורה מכנית, של חשיפה שווה למאפיינים של כל גורם, אבל גם בצורה הכרתית, שבה אנחנו יוצרים השוואה.
האם הדבר שאני מאמין בו הוא הגיוני והאם אני מסוגל ליישם אותו בעזרת הגוף שלי?
אם לא מה ההפרש בין הגורמים ואיך ניתן לגשר עליו?
האם צריך לצמצם או להרחיב את אחד הגורמים האחרים או את שניהם כדי ליצור מתאם?

תשעת המאפיינים יוצרים ביניהם חפיפה מסויימת, ההגיון, האמונה והתחושה פועלים באותו מבנה, וכך גם הרגש, ההבנה וההכרה, והנטיות השונות משפיעות זו על זו.
הקשרים ביניהם מאפשרים לנו לקדם את האיזון. ככל שהקשרים הדוקים יותר כך ההשפעה שלנו על המציאות סביבנו יותר חזקה.

בזמן החלימה ניתן לפגוש ישויות רבות ומגוונות, החל מאנשים אחרים, דרך היבטים של עצמנו וכלה ביצורים שונים ומשונים כמו אלים, שדים, מלאכים, שטנים, דרקונים פיות ואינסוף היבטים שחולמים אחרים לוקחים לעצמם.

ניתן לחלק את הישויות בדרכים רבות, אני בוחר לחלק אותן לפי חולמים מודעים, לא מודעים והיבטים של עצמי.
היבטי התודעה יקבלו רשומה נפרדת ולכן רק אספר שבחלומות שבהם אלו מופיעים כמעט לעולם לא יופיעו ישויות אחרות, מתוך כבוד לחולם ומתוך חשש לעצמם ולכן ניתן לפרש אותן בדיוק כמו שהן, וקל להבין אותן בהיבט הרחב.

חולמים לא מודעים מחליקים לעתים לחלומות מיודעים, בין אם נקראו אליהם על ידי החולם או שקבעו איתו פגישה, או לפעמים גם בטעות, הם חולמים באותו מקום שהחולם נמצא בו ונוצרת פגישה.

חולמים מודעים אחרים יכולים ללבוש כל צורה, כולל את זו של החולם שמולם, אבל קיימים כללי התנהגות שאם נפעל על פיהם נוכל לזהות בקלות אם מדובר בעצמנו או באחר, ראשית יש להבין האם היישות הופיעה כתגובה לקריאה שלנו, או שאנחנו נקראנו אליה.
האם חשבנו שכדאי שישות זו, דומה לה או הפוכה לה תצטרף אלינו? אם כן הרי שאנחנו קראנו לה (למעט מספר מועט של מקרים שבהם המחשבה הזו נשתלה במחשבתנו אבל זה נחשב ללא מנומס)
אם לא חשבנו על זה, ועדיין הופיעה בפנינו היישות הזו, הרי שככל הנראה שאנחנו זומנו, במקרה כזה ראוי לבחון את מידת השליטה של הישות על החלום שלנו כדי שנדע כיצד לענות לזימון, בכל מקרה שווה לפעמים פשוט לסקור את הסביבה, ולשאול אוקיי מה עכשיו? לפני שממשיכים לפעול.
היררכיית המענים היא הבאה מהנמוך לגבוה, עם המשמעות של המענה.
מי אוצר את קריאתי – זעם
מי אוחז בזימוני – איום
מי נושא את זימוני – נטול פניה
מי נוטל את זימוני – העדפה
מי מכניע את קריאתי – כניעה
מתוך אלה ניתן גם לפרש את התגובה של יצורים שאנחנו הזמנו אלינו, אם היישות עושה שימוש בראשון (מלמעלה) הרי שעבורה אנחנו פחותי חשיבות והיא מרשה לעצמם להביע כעס על הקריאה שלנו, אם האחרון (התחתון) הרי שהזימון שלנו עוצמתי, ולא נידרש למבחנים כדי להשיג את מבוקשנו מאותה יישות.
רוב החולמים עובדים על פי אותה מערכת כללים, או גרסה דומה שלה, ולכן גם ישתמשו בביטוי הנכון כלפי המזמן, לעתים רחוקות בלבד וכאשר הזימון נעשה בצורה גרועה, לא מבוקרת וחסרת מחשבה יעשה שימוש בביטוי הלא נכון כדי לגרור פעולה מבקרת, במקרים אלה השגיאה היא תמיד של המזמן והמחיר משולם על ידי המזומן, לכן יש להשתמש בזימונים בצורה מבוקרת, טובה ומתוך מחשבה כדי להמנע מטעויות.

עוד על הפרקטיקה של זימונים, ברשומה אחרת.

אם זימנו אותנו, הבענו את דעתנו על המזמן והיא התקבלה כנכונה מתחיל השלב המעניין שבו שתי ישויות אינסופיות מגדירות אחת לשניה את רצונן, הדבר נעשה בדרך כלל בצורה מרומזת שבה המזמן מייצר מיצג של המציאות כפי שהוא רואה אותה, ואז של אותה מציאות כפי שהיה רוצה לראות אותה ואת מקומנו בתוך התבנית החדשה שהוא מעוניין לייצר.
בשלב זה אנחנו יכולים ליצור מיצג שבו אנחנו מעריכים את מקומנו כשונה, או פשוט לקבל את המיצג כמו שהוא ואז לפעול להגשמתו, לחילופין אנחנו יכולים פשוט לומר לא וללכת ואם אנחנו במקום הנכון בהיררכיה בדרך כלל גם נוכל לעשות את זה בלי מחיר משמעותי עבורנו, אבל אם זומנו על ידי יישות שלדעתנו היא נחותה, ענינו ב”מי אוצר את זימוני” ונקיים את המיצג, היישות שזימנה אותנו תזכור אותנו לכף זכות, מפני שבדרך כלל לא ידרש מאיתנו דבר שהוא מעבר ליכולתנו הפעוטה ביותר הרי שצבירת נקודות הזכות בהחלט שווה התיחסות, ובזימונים מאוחרים יותר יהיה לנו קל יותר להשפיע על הישות שנזמן אם מראש ניוודע כבעלי השפעה במציאות החלום.

אם אנחנו יצרנו את הזימון, הישות קיבלה אותו בצורה הראויה, אנחנו יוצרים מיצג כאמור לעיל, פעמיים, מתחיל תהליך של מו”מ עד להגשמת רצונם של כלל הצדדים ליצירת מציאות חדשה, שיכולה גם להיות, “אל תתקשר אלינו, אנחנו נתקשר אליך, הממ ביי”.
ככל שהישות שזימנו נמצאת בנקודה היררכית נמוכה יותר כך אנחנו יכולים לדרוש ממנה הקרבה גדולה יותר, אבל ככל שנדרוש הקרבה גדולה יותר כך יתכן שבזימונים עתידיים תדרש מאיתנו הקרבה, לכן יש לאזן את המציאות כך שבסופו של דבר השינוי שניצור יהיה מאוזן עם שינויים דומים.

אם נניח שהזימון הוא נטול פניה, לעתים קרובות השינוי שנידרש לו הוא פשוט ליצור מציאות חדשה שבה אנחנו קיימים, או לא קיימים, במידה שאנחנו רצויים או לא רצויים במרקם המציאות שהישות מנסה ליצור, במצב זה ניתן להתמקח ואפילו להמר או ליצור מערכות משחק מורכבות ורבות מהלכים שזימונים נוספים יכללו בה, עד לשלב שבו אנחנו או הישות נמצא בעמדה שאיננה חסרת פניה וכך נוכל לכפות או שתכפה עלינו המציאות החדשה.

החלימה המיודעת נעשית באמצעות רצף של שערים ומפתחות שמעבירים מידע מהאזורים הלא מודעים לאזורים המודעים במוח שלנו.

רוב השערים מחברים אותנו בצורה עמוקה יותר לעצמנו אבל חלקם מאפשרים תקשורת ישירה או אמצעית עם חולמים אחרים.

המפתחות מבטאים את מידת החופש שאנחנו מתכוונים לתת לעצמנו בזמן החלימה.

המפתחות הנפוצים ביותר הם אשליה, וזהות.

תחת המפתח אשליה אנחנו למעשה לוקחים את הצורה שדומה ביותר לתפיסה שלנו את עצמנו בתוך החלום, כלומר אם אנחנו רואים את עצמנו כמרכז השליטה בסביבה שלנו, בחלום על זאבים אנחנו נהיה ראש הלהקה בעוד שבחלום על המשפחה שלנו ייתכן שנמצא את עצמנו כהתגלמות של מי שנראה לנו כמרכז השליטה, לעתים התוצאות של חלימה מסוג זה מפתיעות, הן יכולות ליצור קושי במתאם החברתי העצמי שלנו, בעיקר כאשר החלימה היא על נושא קרוב או כואב, לכן חלימה ראשונית מומלצת אמנם תחת המפתח של אשליה אבל עדיף לפתוח שערים לממלכות רחוקות ולא כאלה שמשפיעים על חיינו היום יומיים.

תחת המפתח של זהות אנחנו כופים את דמותנו על החלום, לעתים גם מתוך ניגוד גמור לתפיסה שלנו את המציאות, ככל שנלך רחוק יותר בחלימה כך הכפייה תיראה לנו פחות טבעית, חלום על אריות שבו נשתמש במפתח של זהות יכול להתממש בפחד גדול, חלום על חתונה יכול לעורר בנו תחושות חזקות של דיסוננס, בעיקר אם בחלום ניקח את מקומו של אדם אחר.

מכאן שהשימוש בכל מפתח צריך להעשות בזהירות, תוך ידיעה מה אנחנו עומדים לחלום והבנה שלמרות שניתן להגשים כל חלום, אין הכרח לעשות זאת כדי לחיות חיים מאושרים.

המעבר מחלימה מודעת לחלימה מיודעת הוא הפשוט ביותר אבל גם הארוך ביותר מכל המעברים מפני שהוא מהווה חלק מכל אחד מהם.

בדרך כלל המעבר הזה נעשה בשני שלבים, השלב המסובך יותר הוא שלב ההכרה, כאשר יש זיהוי של חוסר, חוסר בידע, או במודעות, לפעמים בהגשמה.

השלב הזה מתחיל בתחושה עקבית של דה ז’ה וו, כל פעולה, מעשה או אמירה נראית כאילו היא נחוותה בעבר, וכל דבר כזה מעורר בנו זיכרון של חלום, בנקודה זו עולה הצורך לדעת יותר על החלום אבל לעתים קרובות מימוש הצורך הזה מתרחש רק שנים ארוכות מאוחר יותר.

השלב השני הוא שלב איסוף הידע, העשייה בשלב זה היא שיוך של גורמים מעולם ההכרה לעולם החלום ולהפך, קיימות מספר דרכים לקצר את השלב הזה.

הכרה עצמית, הכרת התרבות שאני בא ממנה, הבנה של מנהגים וסמלים בסביבה שלנו, משמעויות של צבעים, מאורות ומחשבות שונות היא הצעד הראשון, אם נדע מה הדברים אומרים עבורנו נוכל לפרש את החלומות של עצמנו, בנוסף נוכל לפרש חלומות של אנשים אחרים שמתקיימים באותה סביבה תרבותית וחברתית שאנחנו חיים בה.

בניית כלים לפענוח חלומות מסייעת בתהליך הפענוח, למשל הכרת הטארו ואמצעי חיזוי אחרים נותן לנו עוגנים שמסייעים לנו בהבנה של הסמלים בחלום.

במצב של חלימה מיודעת יפחתו מצבי הדה ז’ה וו ויהפכו למצבי וודאות בעתיד המתגבש כפי שהוא מוצג בחלום, כאשר החלימה מאפשרת חזות וודאית של מצבים שונים בסביבה המיידית שלך ניתן להתחיל לסייע בפענוח חלומות של אנשים אחרים, כאשר הפענוח מתקרב יותר ויותר לאמת ניתן להתחיל לחזות גם בחלומות של אנשים אחרים בתוך החלימה העצמית שלך.

כאן נכנס לתוקפו הכלל שאומר לא להכנס לחלומות של אנשים בלי רשות.

גיליתי שבכתיבה קל לי יותר לנסח נושאים מורכבים בעברית, לכן אני אנדוד בין עברית לאנגלית מדי פעם.

There is a phrase that states, “responsibility can only be taken while authority can only be given”. This means that while anyone can take responsibility it cannot be put on somone, and while authority may be desired it can only be given by another person.

This is true twice as much for concious dreamers, as it is possible for a dreamer to assert his will onto the person of another it does not give us authority over that other but instead makes us responsible for their wellbeing and happyness. On the other hand an authority once given can at any time be rvoked so it is vital that we ask repeatedly if what we do is acceptable and within our premier of granted authority.

You may ask, “how do I get authority over others?” the answer is to ask, most people will allow a trade of sorts, you give them more pleasent dreams and in return may influence them to create a better reality.

When we dream why should we take responsibility for what we do? as our minds expand we effect more and more lives and gain authority over larger areas of their reality, thus if we take no responsibility for what we do we will eventually cause great harm to a great many people.