המעבר מחלימה מודעת לחלימה מיודעת הוא הפשוט ביותר אבל גם הארוך ביותר מכל המעברים מפני שהוא מהווה חלק מכל אחד מהם.

בדרך כלל המעבר הזה נעשה בשני שלבים, השלב המסובך יותר הוא שלב ההכרה, כאשר יש זיהוי של חוסר, חוסר בידע, או במודעות, לפעמים בהגשמה.

השלב הזה מתחיל בתחושה עקבית של דה ז’ה וו, כל פעולה, מעשה או אמירה נראית כאילו היא נחוותה בעבר, וכל דבר כזה מעורר בנו זיכרון של חלום, בנקודה זו עולה הצורך לדעת יותר על החלום אבל לעתים קרובות מימוש הצורך הזה מתרחש רק שנים ארוכות מאוחר יותר.

השלב השני הוא שלב איסוף הידע, העשייה בשלב זה היא שיוך של גורמים מעולם ההכרה לעולם החלום ולהפך, קיימות מספר דרכים לקצר את השלב הזה.

הכרה עצמית, הכרת התרבות שאני בא ממנה, הבנה של מנהגים וסמלים בסביבה שלנו, משמעויות של צבעים, מאורות ומחשבות שונות היא הצעד הראשון, אם נדע מה הדברים אומרים עבורנו נוכל לפרש את החלומות של עצמנו, בנוסף נוכל לפרש חלומות של אנשים אחרים שמתקיימים באותה סביבה תרבותית וחברתית שאנחנו חיים בה.

בניית כלים לפענוח חלומות מסייעת בתהליך הפענוח, למשל הכרת הטארו ואמצעי חיזוי אחרים נותן לנו עוגנים שמסייעים לנו בהבנה של הסמלים בחלום.

במצב של חלימה מיודעת יפחתו מצבי הדה ז’ה וו ויהפכו למצבי וודאות בעתיד המתגבש כפי שהוא מוצג בחלום, כאשר החלימה מאפשרת חזות וודאית של מצבים שונים בסביבה המיידית שלך ניתן להתחיל לסייע בפענוח חלומות של אנשים אחרים, כאשר הפענוח מתקרב יותר ויותר לאמת ניתן להתחיל לחזות גם בחלומות של אנשים אחרים בתוך החלימה העצמית שלך.

כאן נכנס לתוקפו הכלל שאומר לא להכנס לחלומות של אנשים בלי רשות.

Advertisements